לספר ולשחרר תרתי משמע

עצירות

אתם מאלה ששומרים בבטן ?!

חברים, כמה אנשים אתם מכירים ששומרים בבטן את הרגשות שלהם?

האם אתם מכירים את התחושה הזו שנורא בא לכם להגיד משהו ואתם מתאפקים ?

האם חשבתם פעם שיש קשר בין עצירות בשירותים לבין העובדה שאתם עוצרים את רגשותיכם?

בואו נבין קודם מה ההגדרה של יציאה תקינה :

יציאה תקינה היא בין שתיים־שלוש יציאות ביום עד ליציאה אחת פעם בכמה ימים ומינימום 3 יציאות בשבוע.

בנוסף אין צורך להפעיל לחץ רב בעת יציאה, והיציאה אינה קשה (מבחינת מרקם)

שימו לב, שאם לחלקכם אין יציאה כל יום, זו עדיין לא מוגדרת עצירות אז לא להילחץ!

אז מה ההגדרה הרפואית של עצירות?

כל שינוי לרעה מההגדרה של תקין: יציאה פעם ב…., יציאה קשה וכואבת, אתם לוחצים מאוד תוך כדי ישיבה בשירותים, תחושה של התרוקנות לא מלאה.

בין הסיבות לעצירות:

1.הפרעות בתפקוד המעי הגס (תסמונת המעי הרגיז)

2.שימוש בתרופות מסוימות או תוספי תזונה (כמו ברזל) 

3.מחלות הפוגעות במערכת העצבים

4.שינוי דרסטי בתזונה 

5.שינויים הורמונליים 

6.סטרס 

ועוד…

ההערכה היום היא שכ-20% מהאוכלוסייה סובלים מעצירות, כשנשים סובלות פי 2-3 יותר מגברים.

מטפורית מבחינת גוף נפש, כשאנחנו לא משחררים רגש קשה, אנו למעשה לא מאפשרים לו להתפנות ולצאת, המחשבות והרגשות "תקועים" לנו בראש שלנו ולא מרפים. גופינו מתנהג באותה הצורה – הצואה היא פסולת שעלינו להרפות ולשחרר אותה, ברגע שאנחנו מחזיקים אותה בפנים (גם אם באופן לא מודע) אנו מרעילים את עצמנו, מרגישים תקועים, כבדים ואומללים.

יש לא מעט דרכים לסייע במצבים של עצירות: בחומרים המעודדים יציאות, ויטמינים, סיבים, תזונה, פעילות גופנית ועוד…

אבל הכוונה שלי היא:

מתי פעם אחרונה ישבתם וסיפרתם למישהו מה ש"תקוע" רגשית שם בפנים עמוק בבטן? 

מתי אפשרתם דרור לסודות הכמוסים ביותר?

האם אתם מוכנים לספר ולשחרר? 

האם תהיו מוכנים להרפות מאותו הרגש/כאב בו אתם נאחזים?

חברים, זו לא גזירה שאין לה פתרון

שמי איתן – נטורופת N.D ואני מתמחה במציאת הגורם הרגשי לסימפטומים פיזיים מזה כ-15 שנים 

מוזמנים לקרוא עליי: https://bit.ly/איתןאודות

מוזמנים לקרוא על לספר ולשחרר: https://bit.ly/לספרולשחרר

מוזמנים לשלוח הודעה בוואסאפ: https://bit.ly/whatsupchat

אולי יעניין אותך גם

השאירו פרטים ואחזור אליכם

דילוג לתוכן